.jpg)
בריום הוא חומר ניגוד המשמש בבדיקות הדמיה של מערכת העיכול. כאשר שותים אותו במהלך בדיקת רנטגן דינמית, ניתן לראות בצורה ברורה יותר את הוושט וחלקים נוספים של מערכת העיכול ולעקוב בזמן אמת אחר מעבר החומר בתוכם. אחת הבדיקות המוכרות המשתמשות בחומר זה היא בליעת בריום, המשמשת בין היתר לבירור של קשיי בליעה ולהערכת המבנה והתפקוד של הוושט.
למרות שזו בדיקה ותיקה, היא עדיין יכולה לספק מידע חשוב מאוד במקרים המתאימים. עם זאת, בדיקת בריום היא כלי אבחנתי אחד מתוך מספר כלים העומדים לרשות הגסטרואנטרולוג. לעיתים יהיה צורך בגסטרוסקופיה, במנומטריה של הוושט או בבדיקות אחרות,ולעיתים דווקא השילוב בין הבדיקות הוא שמאפשר להבין את מקור התסמינים.
כשמטופלים שומעים לראשונה על הבדיקה,אחת השאלות הנפוצות היא מה זה בריום ולמה צריך לשתות אותו?
בהקשר של בדיקות מערכת העיכול, משתמשים בתכשירים המבוססים על בריום סולפט. זהו חומר אטום לקרני רנטגן, ולכן הוא נראה היטב בצילום. כאשר הבריום עובר דרך מערכת העיכול, הוא מאפשר להדגים בצורה ברורה יותר את החלל והמבנה של האיברים הנבדקים.
בריום כחומר ניגוד יכול להינתן בצורות שונות ובהתאם לבדיקה הנדרשת. כאשר המטרה היא להעריך את הוושט, המטופל שותה את החומר והרופא עוקב אחר תהליך הבליעה ומעברו בוושט באמצעות שיקוף רנטגן, הנקרא פלואורוסקופיה.
חשוב להבדיל בין בריום לבין חומרי ניגוד אחרים. לדוגמה, בבדיקות CT מסוימות משתמשים בחומר ניגוד על בסיס יוד. מדובר בחומרים שונים, בעלי שימושים ומאפיינים שונים.
בליעת בריום היא בדיקת רנטגן המאפשרת להעריך את הלוע והוושט בזמן שהמטופל בולע חומר ניגוד המכיל בריום.
בניגוד לצילום רנטגן בודד, הבדיקה נעשית באמצעות פלואורוסקופיה - שיקוף המאפשר לראות את התנועה בזמן אמת. כך ניתן לעקוב אחר מעבר הבריום במהלך הבליעה ולהעריך לא רק את מבנה הוושט אלא גם היבטים מסוימים של תפקודו.
זהו אחד היתרונות החשובים של הבדיקה: מערכת העיכול היא מערכת דינמית, ולכן לעיתים חשוב לראות לא רק כיצד היא נראית אלא גם כיצד החומר מתקדם בתוכה.
בדיקת בריום עשויה להיות חלק מהבירור כאשר קיימים תסמינים הקשורים לבליעה או חשד לבעיה מבנית או תפקודית בוושט.
אחת הסיבות המרכזיות להפניה לבדיקה היא קושי בבליעה, או דיספגיה. לדוגמה, מטופל עשוי לתאר תחושה שמזון נתקע לאחר הבליעה, מעבר איטי של מזון או קושי בבליעת מוצקים או נוזלים.
בהתאם למקרה, הבדיקה יכולה לסייע בהדגמת היצרויות, שינויים במבנה הוושט, הפרעות מסוימות בתנועתיות, בקע סרעפתי וממצאים נוספים.
אחד המצבים שבהם להדמיית הוושט באמצעות בריום עשוי להיות תפקיד חשוב הוא אכלזיה - הפרעה בתנועתיות הוושט שבה קיימת פגיעה בהרפיה התקינה של הסוגר התחתון של הוושט והפרעה במעבר המזון אל הקיבה. במקרים כאלה ניתן לעיתים לראות בבדיקת הבריום הרחבה של הוושט, עיכוב במעבר החומר והיצרות אופיינית באזור המעבר בין הוושט לקיבה.
עם זאת, בדיקת בריום לבדה אינה בהכרח מספיקה לקביעת האבחנה ולתכנון הטיפול. בהתאם לתמונה הקלינית, בירור של הפרעות תנועתיות בוושט עשוי לכלול גם גסטרוסקופיה ומנומטריה של הוושט. זו דוגמה טובה לכך שלא נכון להסתכל על תוצאת בדיקה בודדת במנותק מהתמונה הכוללת.
בדיקה חשובה נוספת במסגרת האבחון וההערכה של אכלזיה היא בדיקת בריום דינמית בבדיקה זו המטופל שותה כמות מוגדרת של בריום, ולאחר מכן מבוצעים צילומים בזמנים קבועים – בדרך כלל לאחר דקה, שתי דקות וחמש דקות. בכל אחד מהזמנים ניתן להעריך את גובה ורוחב עמודת הבריום שנותרה בוושט וכך לקבל מידע כמות יעל קצב התרוקנות הוושט ומעבר החומר אל הקיבה.
באכלזיה, שבה מעבר המזון והנוזלים דרך הסוגר התחתון של הוושט עלול להיות מופרע, הבדיקה מספקת מידע חשוב הן כחלק מתהליך האבחון והן לצורך הערכת התרוקנות הוושט לאחר טיפול.
במהלך הבדיקה המטופל מתבקש לשתות תכשיר המכיל בריום. לחומר בדרך כלל מרקם סמיך יחסית, וחלק מהמטופלים מתארים את הטעם או המרקם כפחות נעימים, אך לרוב ניתן לשתות אותו ללא קושי משמעותי.
בזמן שהמטופל בולע, מתבצע שיקוף רנטגן המאפשר לצפות במעבר החומר. במהלך הבדיקה ייתכן שהמטופל יתבקש לשנות תנוחה, לשתות כמות נוספת או לבצע פעולות שונות בהתאם למידע שהרדיולוג מבקש לקבל.
הבדיקה אינה בדיקה אנדוסקופית: לא מוחדר אנדוסקופ לוושט ואין צורך לראות את מערכת העיכול מבפנים. במקום זאת מתקבלת הדמיה באמצעות קרני רנטגן וחומר הניגוד.
ההכנה תלויה בסוג הבדיקה ובמכון שבו היא מתבצעת. בבדיקות מסוימות של מערכת העיכול העליונה נדרש צום של מספר שעות לפני הבדיקה, ולעיתים ניתנות הנחיות גם לגבי תרופות קבועות. חשוב לפעול לפי ההנחיות הספציפיות שניתנו על ידי המכון המבצע ולא להפסיק תרופות באופן עצמאי.
יש לעדכן את הצוות גם על מחלות רקע ומידע רפואי רלוונטי. מאחר שהבדיקה עושה שימוש בקרני רנטגן, נשים בהיריון או מי שקיימת אצלן אפשרות להיריון צריכות ליידע את הרופא ואת צוות מכון ההדמיה לפני ביצוע הבדיקה.
באופן כללי, בריום סולפט נמצא בשימוש נרחב כחומר ניגוד בבדיקות מערכת העיכול. כאשר הוא ניתן דרך הפה, הוא אינו נספג באופן משמעותי למחזור הדם אלא עובר במערכת העיכול ומופרש בצואה.
עם זאת, כמו בכל בדיקה רפואית, קיימים מצבים שבהם נדרשת זהירות מיוחדת. לדוגמה, כאשר קיים חשד לנקב במערכת העיכול או למצבים מסוימים של חסימה, הרופא עשוי לבחור חומר ניגוד אחר או בדיקה אחרת.
לכן בחירת חומר הניגוד אינה החלטה שהמטופל צריך לקבל בעצמו, והיא נעשית בהתאם לשאלה הרפואית ולמצבו הקליני.
אחת השאלות השכיחות לפני הבדיקה נוגעת לתופעות לוואי אחרי בריום. לאחר שתיית החומר יכולה להופיע עצירות זמנית, ולעיתים ייתכנו גם אי נוחות בבטן, בחילה, התכווצויות או שינוי ביציאות. תופעה צפויה נוספת היא שינוי בצבע הצואה ללבן או לאפור למשך זמן קצר, כתוצאה מהפרשת הבריום ממערכת העיכול.
לאחר הבדיקה מקובל להמליץ על שתייה מספקת, אלא אם קיימת סיבה רפואית שבגללה המטופל הונחה להגביל נוזלים. שתייה יכולה לסייע בפינוי חומר הניגוד ולהפחית את הסיכון לעצירות. אם לאחר הבדיקה אין יציאה, מופיעים כאבים משמעותיים או מתפתחים תסמינים חריגים, יש לפנות לקבלת הנחיה רפואית.
למרות ששתי הבדיקות יכולות לשמש בבירור של תסמינים הקשורים לוושט ולמערכת העיכול העליונה, הן מספקות מידע שונה. בבליעת בריום מתקבלת הדמיית רנטגן בזמן מעבר חומר הניגוד. הדבר מאפשר להעריך את מבנה הוושט ואת מעבר החומר בתוכו.
בגסטרוסקופיה, לעומת זאת, מוחדר אנדוסקופ דרך הפה, המאפשר לרופא להסתכל ישירות על רירית הוושט, הקיבה והתריסריון. במהלך גסטרוסקופיה ניתן גם לבצע פעולות כגון נטילת ביופסיות לפי הצורך.
לכן בדיקה אחת אינה בהכרח טובה יותר מהאחרת. השאלה היא מה מחפשים. במקרים מסוימים בליעת בריום תהיה הבדיקה המתאימה, במקרים אחרים גסטרוסקופיה תהיה חשובה יותר, ולעיתים שתי הבדיקות משלימות זו את זו.
כאשר אדם סובל מקושי בבליעה או מתסמינים אחרים הקשורים לוושט, טבעי לרצות להגיע במהירות לבדיקה שתיתן תשובה. אבל לעיתים דווקא הבחירה הנכונה של הבדיקה היא חלק מרכזי בתהליך האבחון.
גסטרוסקופיה, בליעת בריום ומנומטריה שלהוושט בוחנות היבטים שונים. גסטרוסקופיה מאפשרת הסתכלות ישירה על מערכת העיכול העליונה; בדיקת בריום מאפשרת להדגים מבנה ומעבר; ומנומטריה מספקת מידע על פעילות השרירים והלחצים בוושט.
לכן אין בדיקה אחת שמתאימה לכל מטופו לכל תלונה.
הייעוץ הגסטרואנטרולוגי מאפשר להבין את אופי התסמינים, לבחון את הבדיקות שכבר נעשו ולהחליט מהי השאלה שעליה צריך לענות. לעיתים ניתן להימנע מבדיקות שאינן צפויות להוסיף מידע משמעותי, ולעיתים דווקא ממצא בבדיקה אחת מכוון לצורך בבדיקה נוספת.
לא רק תוצאת הבדיקה - אלא המשמעות שלה
גם לאחר שמתקבלת תשובת בדיקת הבריום, חשוב להבין אותה בהקשר הנכון.
ממצא בדוח רדיולוגי אינו תמיד מסביר את התסמינים, ומנגד, בדיקה שאינה מצביעה על ממצא משמעותי אינה בהכרח סוף הבירור כאשר קיימים תסמינים מתמשכים.
המשמעות הרפואית נוצרת מהחיבור בין הסיפור של המטופל, אופי התסמינים, הבדיקה הגופנית במידת הצורך ותוצאות הבדיקות השונות.
במסגרת ייעוץ גסטרואנטרולוגי ניתן לעבור על הממצאים, להבין את משמעותם ולהחליט האם יש צורך בבירור נוסף או בטיפול. במקרים של קושי בבליעה או חשד להפרעה בתפקוד הוושט, ייתכן שהמשך הבירור יכלול גסטרוסקופיה, מנומטריה או בדיקות נוספות בהתאם לתמונה הקלינית.
במקרים של קשיי בליעה, ממצא בבדיקת בריום או בירור שטרם הוביל להסבר ברור לתסמינים, ניתן במסגרת ייעוץ ממוקד לעבור עלהתמונה הקלינית ועל הבדיקות שכבר בוצעו, להבין את משמעות הממצאים ולגבש כיוון ברור להמשך בירור או טיפול.
ד"ר עידן לוי, מנהל היחידה לאנדוסקופיה מתקדמת בגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, עוסק באבחון ובטיפול במחלות מערכת העיכול ובאנדוסקופיה מתקדמת. במסגרת הייעוץ ניתן לבחון את משמעות תוצאות הבדיקה בהקשר הרחב של התסמינים והממצאים, ולהמליץ בהתאם לצורך עלהמשך בירור, טיפול או מעקב במסגרת המתאימה.
בדיקת בריום יכולה להיות כלי אבחנתי חשוב, אך הערך שלה אינו נמצא רק בתמונה שמתקבלת, אלא גם בפרשנות שלה ובהבנת המקום שלה בתוך התמונה הרפואית הכוללת.